סינגלים : אלון עדר ולהקה – כל טיפה של רגש

האלבום הראשון של אלון עדר היה קצת לא פייר. אוסף שירי משוררים עם לחנים שמצליחים להעלות באוב את הבכורה של גידי גוב, הפעמון של מתי כספי ואת האחרת של קצת אחרת. אם הוא היה סרט הוא היה שוט אחד ארוך של ילדים משחקים בממטרות בקיבוץ, מצולם בשמונה מילימטר. במילים אחרות, אלון עדר עובד מאוד חזק על בלוטות הנוסטלגיה וזה, כאמור, קצת לא פייר. קשה להיות בטוח אם אתה אוהב את השירים האלה בפני עצמם, או את תור הזהב המוסיקלי שהם מזכירים לך.

האלבום השני שאמור לצאת בחודשים הקרובים כבר חתום על ידי "אלון עדר ולהקה" ובאמת שווה להזכיר להקה כזאת – ספי ציזלינג ואיתן אפרת מהאחים רמירז, נדב הולנדר, רן דרום ואבנר קלמר – אלון עדר גיבש סביבו חתיכת נבחרת.
לשיר הראשון (סנונית? עוד אומרים סנונית? שם מוזר לציפור. סנונית.) שיצא מהאלבום הזה קוראים "כל טיפה של רגש" והוא הולך ככה:

וכן, זאת בלדה סופר ישראלית עם כל הכינורות שנלווים לעניין הזה, אבל אתם יודעים מה כיף בבלוגים? שמותר לשים את המבקר המחושב בצד ופשוט להגיד – איזה יופי של דבר. אני גם אוסיף את הנימוק המנצח "כי זה נורא יפה".
"כל טיפה של רגש" קליט בלי להיות צפוי, חכם בלי להתחכם ומרגש בלי להיות קלישאי. מגיע לאלון עדר להיט רדיו ובעולם מתוקן זה השיר הזה.

סינגל : אמילי קרפל – הכפתור

הי, אמילי קרפל עדיין מאוד טובה בעבודה שלה.
שלוש שנים אחרי "נמשים" המצוין, אמילי ממשיכה להדגים למה היא אחת מיוצרות הפופ הטובות בישראל. זה אולי קצת פחות מרשים בהתחשב בכך שאין לה ממש מתחרות על התואר, אבל זה גם מה שהופך למוזיקאית חשובה. הכפתור אולי מדבק פחות מ"טיפה" או "נמשים" מהאלבום הקודם, אבל הוא עדיין עושה את העבודה, וההפקה של תומר לנצינגר וגיל לואיס (שבלי ששמתם לב גורר בשנים האחרונות את הצליל של המיינסטרים הישראלי אל המאה ה-21 במו ידיו) פשוט מצוינת.
אף אחת לא עושה כרגע פופ בעברית טוב יותר – עכשיו רק נשאר לקרפל להביא להיטים גדולים מספיק שייצרו מקום גם לכמה מתחרות. לא בטוח שהכפתור הוא להיט כזה, אבל הוא עדיין כיף גדול. סליחה על ההפרעה, אתם יכולים לחזור לרקוד.

סינגל : Childish Gambino – Bonfire

"I'm a beast, GIR – Invader Zim"

כן, הייתי עסוק. החיים הם כלבה וכל זה.
בינתיים המון דברים מעולים קרו (דברים מעולים לא מחכים לאף אחד). הנה אחד מהם, עוד בדרך.
Childish Gambino הלא הוא דונלד גלובר הלא הוא טרוי מקומיוניטי הוציא שיר ראשון מהאלבום הבא שלו, Camp, האלבום הראשון שהוא מוציא בלייבל Glassnote המשובח או בלייבל בכלל.
הוא עדיין נשמע כמו הגרסה השנונה והגיקית יותר של Lil Wayne. ראפ לילדים לבנים? לגמרי. מי אמר שלנו לא מגיע.
הסינגל הזה, Bonfire, הוא הפקה אדירה ומפוצצת בכל כך הרבה רפרנסים ושורות לציטוט שאני לא יודע מאיפה להתחיל (אז אני לא). בקיצור, יו יו יו ביצ'ז.

סינגל : Tom Waits – Bad As Me

הסינגל החדש של טום וייטס טיפס את כל הדרך מתחתית השאול אל אוויר העולם, והוא נשמע ככה :

אם אהבתם את Blood Money לא יכולתם לבקש יותר מזה, וגם אם השיר נשמע בהתחלה קצת כמו פרודיה על שיר של טום וייטס בשטאנץ המוכר, יש אמת מוצקה בבסיס שלו שאי אפשר לזייף. אף אחד אחר לא היה יכול לתמצת כל כך יפה את כל סיפורי האהבה בעולם הזה למשפט אחד לא רומנטי.
You're the same kind of bad as me.

סינגל : Red Hot Chili Peppers – The Adventures Of Rain Dance Maggie

היי RHCP הוציאו סינגל ראשון ללא פרושיאנטה! חייבים לדבר על זה! נראה לי!
אני עוד זוכר כמה השפיעה בזמנו הכניסה של דייב נבארו (בתקופה של One Hot Minute הדי מעולה) על הכתיבה והצליל של הלהקה. בראיונות מקדימים לאלבום פלי גם מספר על שינוי בסאונד בזכות סגנון הנגינה השונה לגמרי של ג'וש קלינגהופר, ועל איך שלראשונה חלק גדול מהשירים נכתב על פסנתר –  בקיצור הפפרז נכנסים לגלגול חדש.
טוב, בואו נראה אם המהפך הצליח. קבלו את RHCP 3.0 –

http://lj-toys.com/?auth_token=sessionless%3A1310774400%3Aembedcontent%3A3616053%26327265%26%3A6746e9c97d48f3fd87083c47510e130177b121e2&moduleid=327265&preview=&journalid=3616053

טוב זה היה משעמם.
יודעים איך RHCP נשמעים עם גיטריסט אחר? ממש כמו RHCP, רק עם גיטריסט אחר.
אולי שאר האלבום החדש, I'm With You, מלא בשירי פסנתר, טקסטורות גיטרה יצירתיות ועוד שלל כיוונים חדשים. אם כן קצת חבל שדווקא שיר שנשמע כמו התבנית לכל שיר אחר שלהם מהשנים האחרונות (רק עם פזמון חלש יותר) נבחר כסינגל. האיצטדיונים יתמלאו בכל מקרה אבל עדיין, חבל.

סינגל : The Antlers – Parentheses

Antlers משחררים הבוקר שיר ראשון מתוך Burst Apart, שאמור לצאת במאי, והוא…שונה.
האלבום האחרון שלהם, Hospice, לא היה רק אלבום פריצה שבזכותו גם בלוגרים קיקיוניים במזרח התיכון מכירים אותם, הוא גם היה יצירה מאוד שלמה – אלבום במלוא מובן המילה עם נושא ברור, חוט מקשר בין השירים וסגנון מובהק. אלבום שגדול מסך שיריו. אז אחרי שעשו כל מה שאפשר לעשות עם הסגנון הסוחט הזה של קרשנדו רגשי בכל שיר, די בלתי נמנע שבאלבום הבא הם משנים כיוון, או לפחות סוטים קצת שמאלה.

Parentheses מונע יותר מגרוב ופחות מרגש. האמת היא שהוא נשמע בעיקר כמו שחשבתי ש- The King Of Limbs הולך להישמע וזאת מחמאה גדולה.

קשה לומר יותר מדי על שיר של ה Antlers בלי הקשר של אלבום שלם (ואני סותר את המשפט הזה ברגעים אלה ממש) אבל אני סקרן מאוד בקשר למה שעוד בדרך. 2011 היא שנת הציפיות הגבוהות.

סינגל : דור דניאל – כולי שלך

[פורסם ב-1 באפריל.  צחוקים איתי.]

וואו. אבל פשוט… וואו. אני ממש לא רוצה להיסחף אבל יכול מאוד להיות שהילדים שלנו עוד יקנאו בנו על שהיינו כאן כשדור דניאל התחיל את המהפכה, והם יקנאו בצדק. תשכחו מכל מה שידעתם על מוזיקה ישראלית כי הסינגל השני מהאלבום החדש של דור דניאל פשוט שובר את הכלים.

שימו אוזניות ובואו נצא למסע –

כבר מהמשפט הראשון – "תמיד ידעתי זו את" – אתה יודע שסוף סוף יש כאן אמן צעיר שלא מפחד לגעת בנושאים כמו יחסים של בינו לבינה, אהבה ואפילו יחסים. הגיטרה החורכת בשילוב עם כלי המיתר של הבתים העדינים נבנים לקראת הסערה הסוחפת שמטיח בנו הפזמון החד פעמי.
"בואי אלי כולי שלך" דור צועק ואיתו צועק דור שלם של נערים שמחפש קול. קול שיכול לבטא את התסכול שמבעבע בהם עם משפט אחד חותך כמו "תמיד ידעתי זו את גם כשנסעת רחוק רחוק והחליף הבכי את הצחוק".
היום ראיתי את העתיד של המוזיקה הישראלית וקוראים לו דור דניאל.

סינגל : Friendly Fires – Live Those Days Tonight

אני מקווה שאין הרבה אנשים שרואים אתכם כרגע כי הגיע הזמן להזיז את האגן.

Friendly Fires שחררו אתמול סינגל ראשו מהאלבום השני שלהם, Pala, ואיזו הפתעה – הוא מעולה. שמעתי כל כך הרבה הרכבים שעושים בערך את אותו הדבר מאז האלבום הראשון שלהם שקצת שכחתי שבכל מה שקשור לאינדי דאנס (או איך שלא קוראים לזה עכשיו), Friendly Fires עדיין בליגה אחרת.
אז יאללה בואו ניקח את הקטע של "מסיבת אוזניות" לשלב הבא – כולם ללחוץ פליי ולהתחיל לרקוד עכ……..שיו!
אתם עושים את זה נכון?
נכון?
מביך.

סינגל : Eddie Vedder – Longing To Belong

בזמן אמת, אדי וודר היה הקורט קוביין שלי. בגיל 12 הוא היה גיבור הרוק'נ'רול שלי.
לא ששנאתי את נירוונה או משהו, אבל גם אנשים שאני שונא אהבו את Smells Like Teen Spirit וזה די צינן לי את ההתלהבות. בהמשך הטעם שלי התרחב לא מעט אבל הנקודה היא שהעברתי לא מעט שנים שבהן הייתי בטוח רק בשני דברים –
1. השמש זורחת בבוקר.
2. אדי וודר הוא הזמר הכי טוב בעולם.
ואז עוד לא ניחשתי כמה טוב הוא נשמע עם ליווי של יוקלילי.
אחרי כמה גיחות לכיוון הפולק עם חלקים מסוימים של No Code, השיר Soon Forget מתוך Binaural וכמובן הפסקול הנפלא של Into The Wild, וודר בדרך לאלבום סולו פולקי שייצא ביוני והנה שיר ראשון מתוכו, Longing To Belong –

אז הוא עדיין כותב ברצינות תהומית שלפעמים מוציאה ממנו קלישאות והוא עדיין מלחין די שמרן, אבל ברגע שמשלימים עם העובדה שלטובה או לרעה זאת השפה המוזיקלית של הבנאדם, מגלים שיר מצוין של כותב ישיר מאוד ולא מתחכם. אני בפנים.

סינגל : Sondre Lerche – Domino

עם כל הכבוד לשירים הקודמים שעלו כאן היום, זה בעיני הטוב מביניהם.
בראיונות מקדימים לאלבום החדש שלו (שיוצא רק ביוני) Sondre Lerche אמר שהכיוון הכללי הפעם אינטימי יותר עם עיבודים פשוטים והרבה אווירה. כל זה נשמע קצת פחות כיפי מהאלבום האחרון שלו,Heartbest Radio.
עזבו שטויות – אווירה או לא אווירה, סונדרה לא יודע לכתוב מלודיה לא ממכרת והשיר המעולה הזה הוא לא יוצא מהכלל.