גרף ביקורות 2010

גם אני מיציתי את הדיון על הרלוונטיות/משמעות של פיצ'פורק, ולא הייתה לי שום כוונה להכניס עוד פוסט עליהם אבל זה מדליק מאוד.

הנה גרף של כל הביקורות של פיצ'פורק השנה והוא מעניין גם בתור נקודת מבט על האג'נדה הקיימת/לא קיימת של האתר שעליה כבר חפרתי (הציון שחזר על עצמו יותר מכולם הוא 7.5 לא מתחייב, ורק שישה אלבומים ראויים לציון 9 ומעלה כי האתר הזה כבר לא יכול להרשות לעצמו להתלהב עד הסוף מכלום) וגם סתם בתור דרך לגלות אלבומים שאולי פספסתם השנה.
אני לדוגמה לא הכרתי קודם את Meursault ומסתבר שהם ממש טובים –

אה, ומסתבר שגם קניה ווסט הוציא השנה איזה אלבום. הוא חייב להתחיל להשקיע קצת יותר בבניית הייפ.

סקר סוף שנה – נספח

אתם : "הי אמרי, אבל מה עם קולנוע? מה עם טלוויזיה? זה בלוג תרבות או בלוג מוזיקה?"

צודקים. אתם מוזמנים לשתף כאן מה הסרטים והסדרות שהכי אהבתם השנה.
אם אתם שואלים אותי אז סקוט פילגרים, התחלה, קיק אס, Winter's Bone, סופר הצללים וצעצוע של סיפור 3 היו החוויות הכי מהנות שהיו לי בקולנוע השנה,
ואת ההעדפות הטלוויזיוניות שלי אתם כבר יודעים.

אבל למה לשאול אותי כשאפשר לקבל דוגמה מיקיר הבלוג/גיבור התרבות/האיש שמוכן להשתתף אפילו בסקר של הבלוגר שמעביר את ימי רביעי בכתיבת בדיחות זולות על הסדרה שלו – רשף לוי (כן כן).

רשף לוי

מה הסרט שהכי אהבת השנה?
"באופן עקרוני השנה הגעתי סופית למסקנה שהטלוויזיה החליפה את הקולנוע בתור המובילה של היצירה הדרמטית המעניינת. לא היו הרבה סרטים חשובים השנה. אבל אם צריך לבחור אז אהבתי את "ממזרים חסרי כבוד" של טרנטינו. בדרך לחתונה עוצרים בלאס וגאס, את קיק אס, ואת פעם הייתי של אבי נשר. חוץ מזה כלבת שולט!! אבל אני מודה שיש הרבה סרטים ישראלים השנה שלא ראיתי בגלל ההריון של אשתי והלידה שנפלו על הקרנות האקדמיה."
מה הסדרה/תכנית טלוויזיה שהכי אהבת השנה?
"חוץ מרמזור שכבר ציינתי בכמה מקומות, התמכרתי חזק מאד לדקסטר. אני עדיין בעונה השנייה אבל אני מתקדם. חוץ מזה גם גלי סדרה משעשעת. אבל הדבר הכי טוב שראיתי השנה בדרמה בטלוויזיה היה נבלות של דרור סבו דפנה לוין וקניוק."
דבר טוב במיוחד? 
 "נולד לי ילד. יש יותר מזה?"

אז עכשיו תורכם – מה הסרטים והסדרות הכי טובים שראיתם השנה?
או במילותיו האלמותיות של ג.זוארץ – "צאו לדרך!"

סקר סוף שנה

דילמה – מצד אחד, כבר כתבתי שאני לא רואה צורך ברשימות אלבומי/שירי השנה גם מהבלוג הזה. מצד שני, אם אתה לא נותן איזה פוסט סיכומי בדצמבר שוללים את רישיון הבלוגר שלך במקום, או לפחות משלחים בך איזה טוקבקיסט ממאקו.
אז בואו נעשה משהו קצת יותר צנוע לסגור את השנה הזאת – סקר.
כל מי שרוצה מוזמן לענות בתגובות על חלק או על כל שלושת השאלות הבאות:

1. מה האלבום/השיר שהכי אהבת השנה?
2. מה ההופעה הכי טובה שראית השנה?
3. מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?


אפשר לבחור יותר מאחד, אפשר לא, אפשר לפרט, אפשר לא, אפשר ישראלי, אפשר לועזי – מה שרוצים. העיקר לחלוק משהו שתפס אותך השנה באמת.

טוב, אז אני אתחיל.
אלבום/שיר
שמעתי המון מוזיקה מעולה השנה. יש לנו גישה לכל כך הרבה מוזיקה ממבחר כזה גדול של אמנים שכבר אין חיה כזאת שנה בלי מוזיקה מעולה (לא רע האינטרנט הזה). אבל בכל זאת היה אלבום אחד ששמעתי השנה באותה האינטנסיביות שבה הייתי שומע מוזיקה לפני שהייתה לי גישה לכל כך הרבה דברים באותו הזמן (מבלבל האינטרנט הזה) – Mines של Menomena.
מנומנה תמיד הייתה להקה מרתקת. שיטת כתיבת השירים שלהם בשימוש בתוכנת לופים שהם תכנתו תמיד הביאה תוצאות מסקרנות ולפחות כמה שירים גדולים באמת בכל אלבום (וסאונד תופים מדהים). אבל Mines הוא בעיני האלבום העמוק והאחיד ביותר שלהם. יש כאן את כל מה שהיה גדול בעבודות הקודמות שלהם, רק טוב יותר – השירים עדיין נולדים מתוך ליקוט איטי ועריכה של מנגינות מאולתרות שמודבקות יחדיו אבל בתוצאות אי אפשר לראות את התפרים והמילים חזקות הרבה יותר. יצאו השנה אלבומים גדולים יותר ואלבומים יותר פורצי דרך, אבל Mines הוא האלבום שנחרט אצלי במקום ההוא שנשמר למוזיקה שתישאר איתך גם אחרי שהשנה תיגמר.

Dirty Cartoons

הופעה
יש לי יותר מאחת ולא אכפת לי.
קודם כל – עינב ג'קסון כהן מארחת את דניאלה ספקטור באוזן בר. יש הופעות שכובשות אותך עם גרוב, יש כאלה שתופסות אותך בביצים ואז יש את ההופעה שעוטפת איתך בחיבוק עמוק ומנחם. כשדניאלה ספקטור (שהוציאה את אלבום הבכורה הטוב של השנה) ועינב ג'קסון כהן (שעומדת להוציא את אלבום הבכורה הטוב של השנה הבאה) שרות ביחד משהו בך נסדק.

עוד הופעה מדהימה היא של שלומי שבן, יוני רכטר ושלמה גרוניך בזאפה אמפי שוני.
פשוט אדיר לראות כמות כזו של כישרון, השכלה מוזיקלית וברק ממלאת את הבמה והכל מול קהל כל כך… צמא.
יש משהו בהופעה כזאת מול כזה סדר גודל של קהל ב-2010 שהוא יותר מעוד אירוע, הוא הצהרה. לילה אחד שבו האי המוזיקלי הבודד שלך הופך לאי של שפיות מלא בפרצופים מחייכים ששרים ביחד את "ציור" ו"שיר אהבה סטנדרטי". וכשגרוניך שר את "ערב לזיכרי" זה מרגיש כמו טקס הכתרה.

דבר טוב במיוחד
עברתי לגור עם האישה שלי בדירה קטנה משלנו וזה אפילו יותר כיף ממה שחשבתי שיהיה.
וגם התחלתי לכתוב באיזו פינה באינטרנט על דברים שאני אוהב, ויש אנשים שקוראים את זה. זה מאוד לא מובן מאליו.

אז זה הסקר.
רוצים עוד כמה דוגמאות?
בכיף. בואו נשאל כמה עוברי אורח –

דניאלה ספקטור
אלבום/שיר
כרגע אני שומעת רק את סופיאן סטיבנס החדש שהורג אותי ברכות.


הופעה
אחת ההופעות הטובות שראיתי השנה היתה של אלון עדר שמביא בשורה חדשה ומרגשת בתחפושת של שירים שכמו כתבו כאן פעם ומי שרוצה להבין שילך להופעה ודחוף.

דבר טוב במיוחד
הדבר הכי טוב שקרה לי השנה זה שהוצאתי שני אלבומים (!) הראשון עשה לי סיפתח משמח לשנה ומעין יציאה החוצה לעולם, והשני סוגר את השנה (ופותח את הבאה) – אלבום משותף עם בן ספקטור, בן זוגי היקר.
את שניהם אפשר למצוא בבנדקמפ , להאזין בחינם וגם לקנות אם רוצים.
שתהיה שנה אזרחית חדשה וטובה לכולם 🙂




עינב ג'קסון כהן

אלבום/שיר
אני חושבת שהאלבום שהכי הפתיע אותי (ובכך ריגש אותי מאד) היה The Age Of Adz  של סופיאן סטיבנס,
ומתוכו בעיקר – I Walked.  קסם של ניגוד בין הסאונד הקר לאחד השירים הכי חמים ששמעתי השנה.
האלבום כולו, חגיגה של ניגודים, טקסטורות מעורבבות, והפתעות קטנות שעושות נעים בלב והמון השראה.

הופעה
כאן אין הפתעות – ג'ואנה ניוסום במשכן לאמניות הבמה. בגלל הנבל, הפסנתר, הקול שלה, הדיוק, הנגנים הכל-כך מרוכזים שניגנו כמו מתוך מדיטציה, קשובים לה עם כל הגוף שלהם.
Good Intentions Paving Company היה רגע לא יאומן בזמן.

דבר טוב במיוחד
ניתוח לב פתוח – שיר ראשון מתוך אלבום הבכורה שלי – יצא. הלידה של האלבום השלם עדיין בהתהוות, אבל הרגע הזה – הבוקר שבו השיר יצא לעולם – ובכך עזב את החדר הפרטי שלי, עם כל הפחדים והחשש וההתרגשות, היה בלון חמצן.
זה שיר שהולך איתי כבר כמה שנים, והוא מרגיש לי כמו מונולוג אמיתי של האיברים הפנימיים שלי. קשה להישאר עם זה לבד.
יצירה צריכה לפגוש אוזניים, עיניים, לבבות. באותו הלילה ישנתי עמוק מיוחד, ואחרי שנה מאד מאד עמוסה ולחוצה – היו לי שוב חלומות חדשים.
אני לא חושבת שיש משהו יותר חשוב.


איתמר רוטשילד

אלבום/שיר
מחוץ לתמונה של שירלי קונס.

הופעה
חווה אלברשטיין.

דבר טוב במיוחד
עזבתי את הדיי-ג'וב שלי בטלוויזיה והתפניתי לעיסוק במוסיקה.


מיכאל כהן (כהן@מושון)

אלבום/שיר
קשה לבחור אלבום אחד או שיר אחד שהכי אהבתי השנה, כי יש כל כך הרבה כיוונים, בטח בהיפ הופ. אני כן יכול להמליץ על משהו אחד שקרה במשך כל השנה ועשה אותי מבסוט, וזה סדרת Medicine Show של מאדליב.
בתחילת השנה מאדליב הודיע שהוא מוציא אלבום בכל חודש, פעם חומר מקורי ופעם מיקסטייפ עם קטעים נדירים מהתקליטייה. סה"כ מדובר במוזיקה הכי טובה ששמעתי השנה, בין אם זה הביטים החדשים של המפיק הגאון או קטעים ברזילאים איזוטריים.

הופעה
ההופעה הכי זכורה לי כרגע היא זו של הקותימן אורקסטרה, שחיממו את די ג'יי שאדו (שאיכזב אחושרמוטה). כל כך הרבה וייבז על במה אחת, הנגנים הכי טובים בארץ, ופ'אנק אמיתי ולא מתאמץ.

דבר טוב במיוחד
הדבר הכי טוב שקרה לי הוא שסיימתי להקליט את האלבום החדש של כהן @מושון – בדרך אליכם!!!!!


תעני אסתר
אלבום/שיר
האלבום שהכי אהבנו השנה הוא קוץ ברוח של שלום גד. אלבום עם 13 שירים יפים, שבשמיעה שנייה ניהיים יפים יותר.
השיר שהכי אהבנו השנה הוא סרט זר של להקת רוקפור. מרגש ומורכב, עם סאונד ועיבוד מרהיבים.


הופעה
להקת "אנטיביוטיקה" באוזן בר – מופע אפל אל תוך עולמם האפל והרדיקלי.

דבר טוב במיוחד
הדבר הכי טוב שקרה לנו השנה הוא הצטרפות של יונתן יידוב להרכב. זכינו להכיר ולהתחבר עם אדם מצחיק שנון חכם, ומוזיקאי בחסד.


שלום גד
אלבום/שיר
 מחוץ לתמונה של שירלי קונס.
ישראל היא חלק מהעולם אז אני מניח שאפשר לבחור אלבום ישראלי בסיכום של שנה עולמית…
זה אלבום שכולל שישה שירים בלבד וניתן להשיג אותו באוזן השלישית ובבנדקמפ של שירלי קונס.
שירלי קונס היא הדבר הכי טוב שקורה כרגע.
ולא, אני לא מכיר אותה מהשכונה או משהו כזה,רק מהשירים.

הופעה
באופן טבעי, ההופעה של שירלי קונס בלבונטין. שירלי מקפידה להקרין ביישנות וצניעות בין השירים כדי לאזן
את הנוכחות השורפת שהיא מפגינה כשהיא שרה.

דבר טוב במיוחד
הגעתי לנירוונה, כלומר, הוצאתי שני תקליטים שאני אוהב בלי להתחשב בגורמים פיזיים.


מיכל גבע
אלבום/שיר
אלבום השנה שלי הוא האלבום של כל החתיכים אצלי שיצא השנה.
אני חושבת שהוא מאוד מדוייק, רוק'נ'רול במיטבו.

הופעה
סיפורים במונו עם קרולינה.
ההופעה של קרולינה פשוט השאירה אותי פעורת פה מול הכשרון והאישיות של הבחורה הזאת .
מצאתי את עצמי יושבת בהופעה הזאת ובוכה ואז נקרעת מצחוק ואז שוב בוכה.
פשוט אשה מרגשת קרולינה, מאמינה לה לכל מילה ולכל צליל.

דבר טוב במיוחד
הדבר הכי טוב שקרה לי השנה הוא שאלבום הבכורה שלי יצא לאוויר העולם. אחרי עבודה ממושכת של 3 שנים סוף סוף האלבום יצא ואין ב\ספק שזה לווה בהקלה ענקית ושחרור.
מה גם שבעקבות היציאה שלו, חזרתי לכתוב המון שירים חדשים וזה הדבר שהכי מרגש אותי בחיים האלה.



כל החתיכים אצלי

גלעד מאיר
אלבום/שיר
שנת 2010… אלבומים?
זה כבר מזמן נראה לי משהו קצת מיותר, והאחרון שבאמת פגע בקונספט הזה היה אי שם בשנות ה- 80' וקראו לו שלום.
אבל בכל זאת, יש אלבום השנה שאני ממש מעריך: נינט- קומוניקטיבי.
בכנות אני אגיד שלא שמעתי את כולו וממה ששמעתי זה גם לא הדבר הכי מגובש בעולם,
אבל מתי קרה לאחרונה בישראל שאמן כל כך מצליח עם כל כך הרבה ציפיות שם הכל בצד והולך לעשות מה שהוא רוצה ומה שהוא מאמין בו ועוד עושה את זה ברמה כל כך גבוהה.
הלוואי על כולנו. כבוד.

הופעה
כל החתיכים אצלי. כן, לפעמים יוצא לי לראות את ההופעה מלמטה.

דבר טוב במיוחד
הדבר הטוב ביותר שקרה לי השנה במוסיקה – מופע השקת האלבום שלנו בבארבי.
לחלוק במה עם אבני הרוק הישראלי יהודה עדר, חמי רודנר,אלי לולאי, לא יכולתי לחלום על הופעה יותר מרגשת מזו.

נמרוד לביד
אלבום/שיר
אוקי, אני לא מכיר אף אלבום ישראלי שיצא השנה.. בלועזי זה לגמרי Them Crooked Vuluters
שגם משלב את ההופעה הכי טובה שראיתי השנה, שלהם בפסטיבל ורכטר בבלגיה.

הופעה
ההופעה הכי טובה שראיתי בארץ הייתה של Hank & Cupcakes שהייתה ממש מגניבה.
ואני מצטרף לחבריי לגבי ההופעה שלנו בבארבי שהייתה אולי הדבר הכי טוב שקרה לי השנה אחרי פורנו ב HD

הוד שריד
אלבום/שיר
אין ספק שצריך להוריד את הכובע לאלקטרה על השיר הזה Coming To Get You
כל פעם שאני שומע את זה אני חושב שזה ברמה של חו"ל.
כמו כן יצא לי להקשיב ל The Knife וממש לאהוב את הקטע שלהם. אלקטרוני, מרקיד ועם זאת מאוד קול.
יש גם את Die Antwoord שזה הדבר הכי הארד קור ששמעתי כבר הרבה זמן אבל גלעד בטח יספר לכם על זה כי הוא יותר התלהב מזה ממני…

הופעה
מזמן לא ראיתי הופעה של משהו חדש שממש הפתיע אותי או הפיל אותי מהרגליים.
כמובן שמטאליקה היו חיות, אבל יותר מעניין לדבר על האינדינגב האחרון, שם יצא לי לשמוע הרבה להקות שעד אז רק שמעתי עליהן, ביניהן ראויים לציון Drunk Machine שיש להם סאונד וקטע מגניב
ושממל, שיודעים לתת הופעה מדהימה (איזה ליקוק תחת למונוקרייב שלנו).

דבר טוב במיוחד
אממ… כאילו, קרו גם כל מני דברים בחיים האישיים, אבל את מי זה מעניין?
אספר על הלהקה –
מלבד מופע ההשקה של האלבום של כל החתיכים שהיה היי לייט מרגש, אני חושב שמה שקורה ללהקה
בזמן האחרון, אפילו שזה מין קורה לאט עושה לי טוב על הנשמה.
יש הרגשה שגיבשנו משהו אמיתי וטוב ויציב והקהל מגיב לזה, ויותר ויותר אנשים אומרים שהם מכירים את השירים ואוהבים את הקטע שלנו. בשבילי זה כמו אוויר לנשימה ואפילו שזאת לא תהילת עולם עדיין (על מי אני עובד) זה מאוד מרגש כל פעם מחדש.
נקווה שכך נמשיך.

איה זהבי פייגלין
אלבום/שיר
מבחינתי שיר השנה, ואני לא צוחקת בכלל – חליק עם הבכי י'בינתי של שני יצהרי.

הופעה
היהודים במצדה.
אולי זו הנוסטלגיה ששיחקה תפקיד ואולי זו פשוט העובדה שזו אחת הלהקות רוקנרול הכי טובות שפועלות היום.
וכמו כן, איפה הילד שחזרו להופיע, ואני לצערי בשנות פעילותם אי שם בניינטיז הייתי עוד תינוקת בגן. לכן לשמחתי נכחתי בהופעה חיה של להקת רוקנרול מאותה תקופה שעוד היה רוקנרול בארץ. השתוללתי והתרגשתי כאילו אני בת 15.

דבר טוב במיוחד
ההשקה לאלבום הבכורה של כל החתיכים אצלי. ברור !


אוהד שרגאי
אלבום/שיר
השיר שהכי אהבתי השנה זה אור גדול של אמיר דדון. יצא לי לבכות איתו לא מעט.

הופעה
ההופעה הכי טובה היא של איחו ושאלטר שהם צמד אילתים שעברו לתל אביב ועושים רוק אלקטרוני משובח, מקפיץ ומהנה.

דבר טוב במיוחד
הרבה דברים טובים קרו השנה (:





ירונה כספי
אלבום/שיר

האלבום שמאוד משמח אותי השנה , Congratulations של MGMT. הוא מבריק, נסיוני ועם שירים מעולים – השיר Brian Eno מתוכו הוא אחד היפים .
הופעה

ראיתי כמה הופעות טובות, אבל ההופעה שהכי נהנתי בה היא של ברי סחרוף. שירים מעולים ודינמיים לצד כריזמה שקטה וקוליות אמיתית!

דבר טוב במיוחד
הדבר הכי טוב שקרה לי השנה הוא כמובן יציאת האלבום החדש  אגו וההופעות  עם ההרכב  המשובח שלי שגם ניגן באלבום.







אור בהיר (איטליז, הפיק את "אגו" של ירונה כספי)

אלבום/שיר
האמת ,הייתה שנה קשה ואין משהוא שהפיל אותי מהרגלים ב 2010.

הופעה
פיקסיז בברצלונה.

דבר טוב במיוחד
טור עם אטליז בגרמניה וספרד, ולמדתי לבשל דג עם רוטב שמנת ושקדים.


רם פאקינג אוריון
אלבום/שיר
אלבום השנה שלי הוא אלבום הבכורה של רוצי בובה שהפקתו מסתיימת ממש בימים אלו.
הופעה
הופעת השנה והעשור היא ההופעה שלא תאמן שדילינג'ר אסקייפ פלאן נתנו בברבי.
דבר טוב במיוחד
קשה לבודד רגע אחד טוב מהשנה שהיתה בגדול ממש מוצלחת ומעניינת עם הרבה התחלות וחוויות , המון הופעות, הקלטות, פרויקטים, שירים חדשים ובלי אף פרק זמן סתמי או משעמם (הסטטוסים שלי [בפייסבוק] יעידו על כך).

טוב נראה לי שכולנו הבנו את הרעיון, אז עכשיו תורכם. מה תיקחו אתכם מהשנה הזאת?

טקס פרסי הטלוויזיה של חסר תרבות

קריין – "ערב טוב לכולם וברוכים הבאים לטקס פרסי הטלוויזיה הגדול של חסר תרבות!
קבלו את המנחה שלכם, ההוא המצחיק!"

ההוא המצחיק – "שלום שלום, בדיחה על התעשייה, בדיחה על הסדרה שכולם מדברים עליה, בדיחה על כוכבת שמכורה לסמים.
אני רואה שנמצא איתנו גם הכוכב הענק" [קלוז אפ על הכוכב הענק עם חיוך קפוא] "בדיחה על הסרט הקודם שנכשל!" (בלי בדיחה על הנישואים שהתפרקו).
כוכב ענק צוחק ומוחא כפיים.
ההוא המצחיק – "ועכשיו להגשת הפרס לקומדיה הישראלית הטובה של השנה קבלו את הכוסית מסדרת הנוער והבד בוי מסדרת נוער השנייה!"
בד בוי – "אני כמו הבחור הטוב, רק עם זיפים."
כוסית – "אני כוסית."
בד בוי – "והמועמדים לפרס הקומדיה הישראלית הטובה של השנה הם:"

חסמב"ה
אבודים באפריקה
המשרד
עבודה ערבית
רמזור

והזוכה היא:
אבודים באפריקה


דבר השופטים:
– חסמב"ה שנונה וחביבה, אבל עדיין סדרת נוער. כמו השמינייה אבל עם רפרנסים לסרטים של טרנטינו.
– המשרד ביצעה גיור לא רע למקור והיו לה כמה הברקות ליהוק (כולנו שמחנו לגלות שמלי לוי שחקנית) ולא מעט ייחוד ישראלי, אבל בכל זאת משהו שם לא ממש יושב טבעי. חשבתי שעם הזמן היא תצחיק אותי יותר בקלות, אבל גם אחרי עונה שלמה זאת עדיין סדרה שאני נהנה ממנה רק כשאני משתדל.
– זה לא פייר לתלות בעבודה ערבית תקוות שתהפוך מסיטקום מוצלח וסטנדרטי לסאטירה פורצת דרך שתאמר לנו המון על "המצב" כשהיא אף פעם לא כיוונה להיות כזאת, אבל כשאת הסדרה היחידה בטלוויזיה שעוסקת במשפחה ערבית מצפים ממך ליותר.
– רמזור זכתה באמי בינלאומי וגירסה אמריקאית. בואו לא נהיה גרידים.

ולכן המנצחת היא הקומדיה המקורית של השנה – אבודים באפריקה. רעיון מצוין, כתיבה זורמת, דמויות כיפיות ואחת רותם סלע שבשמיים ובארץ.

המצחיק ההוא – "כל הכבוד! בואו נמשיך עם בדיחה על הכוסית והטרנד שהסדרה שלה היא חלק ממנו. ועכשיו להגשת הפרס לדרמה הישראלית הטובה של השנה קבלו שני שחקנים שחשבתם שתהיה ביניהם כימיה, אבל אין!"

שחקן א' – "ערב טוב ב', מה שלומך?"
שחקן ב' – "אהה… בסדר. שמעתי שאתה מועמד לפרס השחקן. פאוזה. כן הייתה לי שנה טו- אה זאת השורה שלך."
שחקן א' – "הא הא. אתם יודעים איך זה שידור חי. הא הא. טוב בואו נגמור עם זה הנה המועמדים:"

בלו נטלי
נבלות
חטופים
עד החתונה
חיים אחרים

והזוכה היא : 
נבלות


דבר השופטים: 
האמת שלא הייתה שנה משהו לדרמות ישראליות. אפילו שעל פני השטח נראה כאילו חלה רגיעה בז'אנר "נישואים זה פיכס" ושהמועמדים השנה מגיעים מקשת רחבה של עלילות, מבט מעמיק יותר מגלה שבגדול לא הרבה השתנה.
בלו נטלי – טשטוש גבולות מוסריים, הברחת זונות, צביקה הדר שחזר לשחק (אבל טיפה פחות טוב משזכרתי), ונישואים זה פיכס.
חטופים – הפיכת אחד הנושאים הכאובים ביותר במדינה לדרמת נוסחה אמריקאית קצת מתוקתקת מדי, ונישואים זה פיכס.
עד החתונה – שירו איתי ניצנים: נישואים-זה-…… כל הכבוד. אבל האמת שאם כבר סדרת זוגות לא מאושרים, עד החתונה עושה את זה הכי טוב גם בעונה השנייה. חבל שאף אחד לא ראה.
חיים אחרים – סדרה לא משהו שהפסקתי לראות אחרי שני פרקים, אבל הייתי חייב לרפד את הרשימה והיא יותר נסבלת מסוזנה הבוכייה.
אז כן, הזוכה היא נבלות. היא הביאה למסך זווית מעניינת ולא עידנה את חומר המקור הארסי של קניוק. ויש מעט דברים מענגים יותר מלשמוע את יורם גאון אומר כוסאמק. מזל טוב.

ההוא המצחיק – "אוקי ברכות לזוכים! ועכשיו לפרס סדרת המדע בדיוני הטובה ביותר קבלו את הסבתא שמדברת מלוכלך ו… חבובה שמדברת מלוכלך!"
סבתא – "אוי.. קיוויתי להגיש עם הבד בוי, מה שהייתי עושה לו!"
[הקהל נשפך]
חבובה – "כן ואז הייתי יכול להגיש עם הכוסית ולהראות לה כמה אני פרוותי!"
[הקהל בוכה מצחוק]
סבתא – "והמועמדים לפרס המזדיין הזה הם:"

Caprica
Lost
The Walking Dead
Doctor Who
True Blood

והזוכה היא : 
Doctor Who

דבר השופטים: 
אז בקשר לעונה האחרונה של Lost – הם צוחקים נכון?
זה לא באמת נגמר במקדשים מקלקר, בריכה עם אור מהחור של הביוב, ריב מטופש בין שני אחים קטנוניים על מהו רצון חופשי ואיזה קשקוש על איך שכולם כבר מתים נכון? טוב נו לפחות ג'ק מת.
גם The Walking Dead בלטה מאוד וזכתה לרייטינג מדהים בשביל סדרת כבלים, אבל יותר בזכות הפוטנציאל האדיר שלה ופחות בזכות המימוש הסביר. היה די מוצלח, והיו כמה רגעים חזקים אבל הסדרה יכלה להיות כל כך הרבה יותר. אולי בגלל זה כל צוות הכותבים פוטר אחרי שנגמרה העונה. נראה מה יהיה בשנה הבאה.
הבעיה של קפריקה (שכבר הספיקה להתבטל) הייתה הפוכה – היא הייתה עשויה מצויין, אבל בשורה התחתונה לאף אחד אין צורך או עניין בprequel לבאטלסטאר גלקטיקה. אתה כבר יודע שהחלק המעניין באמת מגיע רק בסדרת האם.
אה, ודם אמיתי היא פורנו רך על ערפדים אנשי זאב ופיות שנמכרת בתור איזה סדרת איכות לאנשים בוגרים עם חותמת של HBO ותו תקן של אלן בול. היא טראש נחמד, אבל בואו לא ניסחף.

מה שמשאיר אותנו עם המנצח – הדוקטור! או יותר נכון, סטיבן מופט!
מופט השתלט השנה על הסדרה ככותב ראשי אחרי שכתב כמה מהפרקים הכי טובים של הסדרה אי פעם (ועוד המון סדרות מצוינות אחרות, חפשו אותן) והציל אותה רגע לפני שאיבדה את עצמה סופית. מט סמית' נכנס לנעליים הענקיות של דיוויד טננט בתור הדוקטור החדש בקלות מרשימה ועשה עבודה מצויינת מהפרק הראשון, גם קרן גילן משחקת נפלא אפילו שגם אם היא סתם הייתה עומדת ברקע ונראית כמו קרן גילן זה היה יופי ומופט בנה להם את העונה הטובה ביותר בגלגול הזה של הסדרה. מבריק.

ההוא המצחיק – "ועכשיו שגמרנו עם הסדרות של החנונים, קבלו שני אנשים נורא מצחיקים להענקת פרס הקומדיה המצטיינת!"

מצחיק א' – "אמירה לא במקום."
מצחיק ב' – "די א', לא יפה. בוא נתנהג בהתאם ונגיש את הפרס."
מצחיק א' – "ירידה על הסדרה של ב'."
מצחיק ב' – "ירידה על הקריירה של א'."
מצחיק א' – "קטעים איתנו, והמועמדים הם:"

The League
30 Rock
Eastbound and Down
Louie
Community

והזוכה היא:
Community


דבר השופטים:
הייתה שנה מצוינת בכל מה שקשור לקומדיה אמריקאית. טינה פיי בכושר שיא בעונה האחרונה של רוק 30, The League מטופשת וקורעת במידה שווה, Eastbound and Down התעלמה לגמרי מכל חוקי הז'אנר ופשוט העבירה עונה שלמה במסע הזוי במקסיקו ולואי סי קיי יצר סדרה פורצת דרך וקשה לעיכול שבכל זאת זכתה לחידוש לעונה שנייה.
הייתי גם בוחר ב Louie לקומדיה הטובה של השנה אבל בשורה התחתונה אם מודדים בצחוקים לדקה, שום דבר לא משתווה לעונה השנייה של קומיוניטי (שעדיין בעיצומה). הטרמפולינה, המרדף במבוך השמיכות, פרק הזומבים, אפולו 13 וכמובן ספיישל הכריסמס שומט הלסת באנימציית סטופ-מושן מהשבוע שעבר – כרגע אף אחד לא נוגע בקומיוניטי, לא בצחוקים ולא ביצירתיות.

ההוא המצחיק – "ועכשיו להענקת הפרס לסדרת הדרמה קבלו שני שחקנים מכובדים ולכן משעממים!"

משעממים – "דברי נימוסין לא מעניינים. המועמדים הם:"

Boardwalk Empire
Dexter
Breaking Bad
Mad Men
Terriers

והזוכה היא:
Breaking Bad (obviously)

דבר השופטים:
ברוכים הבאים לתור הזהב החדש של הטלוויזיה. כמה סדרות מצוינות! בשבילי כולכם זוכים, אבל בכל זאת –
Boardwalk Empire הייתה מהנה נורא עם יופי של דמויות, סטים מדהימים והמון עירום לא הכרחי אבל היא עדיין קצת תחת הצל של סדרת הגנגסטרים ההאחרונה שהייתה בטלוויזיה. בכל מקרה סטיב בושמי עדיין מלך בזכות זה.
גם לדקסטר הייתה עונה מצוינת אבל קצת פחות חזקה מהקודמת. ההתמודדות עם האבל והזוגיות שהתפתחה עם לומן היו עשויות מצוין (הזיווג המושלם – רוצח וקורבן) ודקסטר המשיך להתפתח ממפלצת לבנאדם אבל זה גם הופך אותו לקצת פחות מעניין. אה, ולאף אחד לא איכפת מהצרות בנישואים של בטיסטה ולגרטה אז די עם זה.
Mad Men המשיכה להיות אחד מהדברים הכי טובים על המסך, אבל כמו במקרה רמזור בואו נשאיר איזה פרס גם למישהו אחר.
ל Terriers הייתה יופי של עונה ראשונה וכל המבקרים התעלפו, אבל בכל זאת אף אחד לא צפה והיא לא חודשה לעונה שנייה. יהי זיכרה ברוך.

ולכן הזוכה שלנו היא הסדרה הטובה בטלוויזיה – שובר שורות!
העונה השלישית עוד לא עלתה ב yes (נראה לי, אני כרגע בגלות לא מרצון בהוט) אז אני לא אתן ספוילרים ורק אומר שזאת הייתה העונה המותחת והטובה ביותר של הסדרה. שום דבר לא קבוע ב Breaking Bad, הכל יכול להתפורר בכל רגע (כמו שהוכיחו היוצרים לא פעם) והעובדה הזאת מחדירה לתוכנית דרמה ומתח ברמה שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר על המסך כרגע.

ההוא המצחיק – "אני יודע שזה קצת התארך וכולכם כבר שיכורים, אז תשמחו לדעת שהגיע הזמן לפרס האחרון!"
[המנקה מפסיק להרים כיסאות ומוחא כפיים]
ההוא המצחיק – "אז קבלו את נציג חבר השופטים היבשושי… " [מסתכל בדפים] "עומרי!" (אמרי) "סליחה, אורי!"

כן תודה, אז אני כאן להעניק את הפרס האחרון, פרס מתת האל לטלוויזיה.
והמועמדים הם:


והזוכה היא:
הבורר

תודה על הכל, הבורר. אוהבים אותך.
המנקה – "טוב גמרתם פה? אני רוצה לשאוב. יאללה עופו, לילה טוב ונתראה בשנה באה."

חמישייה : מוזנחי סוף השנה


הנה מסתיימת עוד שנה, ותחת כל בלוג רענן אפשר כבר למצוא את רשימות האלבומים הטובים של 2010.
אני מקיים עם הרשימות האלה יחסי אהבה-שנאה, כי איך ייתכן שאלבום שאני אוהב דורג נמוך יותר מאלבום שאני לא אוהב? כמעט כאילו הרשימות האלה הן דעה בלבד ולא תוצאה של מחקר מדעי מעמיק. כמעט.
בכל זאת, השנה יותר מאי פעם נראה שאני והמדרגים למיניהם חיינו בשני עולמות שונים לגמרי. אם נשים בצד את הבחירות הדי ברורות של ארקייד פייר, סופיאן סטיבנס, ביצ' האוס, ג'ואנה, רובין וההיסטריה ההמונית סביב קניה ווסט, כמעט כל מה שתפס אותי השנה באמת לא נכנס לרוב הרשימות האלה ואם כן בטח שלא דורג קרוב לפסגה. 
כרגע די משעמם אותי הרעיון של רשימת "117 אלבומי השנה של חסר תרבות", טוב אולי לא משעמם להכין אותה (לא הייתי כותב כאן אם לא הייתי הטיפוס שאוהב לקטלג דברים שהוא אוהב) אבל כקורא אני לא רואה צורך בעוד טיפה לים הזה. במקום זה, יהיו כמה דברים קצת אחרים כדי לתרום לחינגת סוף השנה. 
אבל בואו בכל זאת נתחיל במין רשימה של אלבומים –
הנה חמישה אלבומים שזוכים להתעלמות יחסית בכל סיכומי השנה האלה ותהרגו אותי אם אני מבין למה.

S. Carey – All We Grow

שון קארי שר, תופף וניגן פסנתר בהופעות של בון איוור ל For Emma Forever Ago, ואם הוא קיבל כזה קרדיט מג'סטין ורנון הוא כבר ראוי לתשומת הלב שלכם גם אם הוא היה מוציא דיסק קאברים למיטב הלהיטים של Ke$ha. זה עוזר שקארי  החליט במקום זה להוציא אלבום מעולה. ב- All We Grow קארי משתמש בהרבה מהחומרים שעזרו להפוך את האלבום של בון איוור למה שהוא – האינטימיות האקוסטית העוטפת, הקולות המסתלסלים כמו עוד כלי נגינה – אבל במקום לסדר הכל בבתים ופזמונים הוא עורם אותם למגדלים יפיפיים. כל שיר נבנה לאט, שכבה אחר שכבה של פסנתרים, כלי הקשה במקצבים משלימים, שכפולים של הקול העדין של קארי (שמזכיר קצת את חוזה גונזלס) ועוד שלל אפקטים. התוצאה היא אלבום מרגש שעוטף ומנחם אותך מכל הכיוונים.

In The Dirt

We Fell

Ted Leo and The Pharmacists – The Brutalist Bricks

טד לאו כותב את השירים שאלוויס קוסטלו היה כותב אם הוא היה בן 30 ואמריקאי. פאנק פופ קליט ורועש שממתיק מילים מבריקות וארסיות. בשנים האחרונות לאו קצת פחות מלהיב בעבר, אבל בThe Brutalist Bricks הוא חוזר לעצמו בגדול עם אסופת השירים הכי טובה שלו מאז Hearts of Oak הענק מ 2003. גם להקת הליווי שלו The Pharmacists נשמעים בכושר שיא, וכשלאו והרוקחים שלו עובדים בפול גז הם עושים רוק עם תשוקה שכבר נדיר למצוא.

הנה הקליפ המעולה של Bottled in Cork עם הקומיקאי האדיר פול אף טומפקינס בתפקיד אורח:

The Tallest Man on Earth – The Wild Hunt
עוד singer/song writer עם גיטרה אקוסטית שר שירי פולק בניחוח אמריקנה עם קצת בנג'ו בקצוות? לא מיצינו? מסתבר שלא. כשכריסטיאן מטסון השוודי התחיל לשחרר חומרים בתור The Tallest Man on Earth הוא לא ממש עניין אותי. זה נשמע כמו חיקוי דילן קרוב כל כך, מסגנון הכתיבה והפריטה על האקוסטית ועד הקול הצפרדעי משהו, שלא הצלחתי להקשיב לו ברצינות. האלבום השני שלו, The Wild Hunt שיצא השנה הצליח להשכיח ממני את כל הספקות. זה לא בדיוק שהשתכנעתי שמטסון הוא הדבר האמיתי, הוא פשוט כתב שירים טובים מספיק כדי שלא יהיה לי איכפת.

The Wild Hunt
King of Spain
Love Is All


PVT – Church With No Magic
קצת קשה לי לתאר את המוזיקה של PVT. השירים שלהם נשמעים כמו גירסה קצת אלקטרונית יותר לעבודת הטלאים של Menomena (וואו אני מתחיל להישמע כמו האתר ההוא) אם זה אומר לכם משהו. זה האלבום השלישי של השלישייה האוסטרלית הזאת והראשון שלהם תחת השם PVT אחרי תביעה משפטית שאילצה אותם להיפטר מהשם Pivot. עם השם החדש הגיע גם סגנון כתיבה הרבה יותר אנרגטי ומובנה. אם באלבומים הקודמים שלהם הם התעסקו באלקטרוניקה אטמוספרית ומופשטת יחסית, האלבום הזה כבר מכיל שירים של ממש בלי לאבד את ההרפתקנות של העבר. בקיצור זה אחד מהאלבומים שכל מה שבאמת אפשר לומר עליהם זה "פשוט תקשיבו". זה בדרך כלל סימן טוב.

Strand of Oaks – Pope Killdragon
אני לי מבין איך האלבום הזה קיבל כל כך מעט תשומת לב השנה. גם טים שוולטר התחיל את דרכו בתור פולקיסט עם שירים שוברי לב ואחלה סיפור על תקופה שבה גר על ספסל אחרי שביתו נשרף. אלבום הבכורה שלו היה יפה, אבל די סטנדרטי. האלבום הזה, השני שלו, הוא הכל חוץ מסטנדרטי.  הבסיס הוא עדיין פולק עדין (וגם כאן יש דימיון לבון איוור) אבל שוולטר הוסיף כאן המון רעיונות מקוריים שהופכים את האלבום הזה למשהו ייחודי לגמרי.
מוזיקלית יש כאן שלל יציאות מעניינות – קטעים אטמוספריים, סינטיסייזרים מהאייטיז וקטע מטאל אינסטרומנטלי שמגיע משום מקום. אבל העניין האמיתי הוא במילים – שוולטר מחליף נקודות מבט וסגנונות כמו גרביים. חלום שיכור על פגישה עם ג'ון קנדי, פנטזיית נקמה על הרצח של ג'ון בלושי מנקודת המבט דן אקרויד (אתם שמעתם אותי) וזאת רק ההתחלה.
זה נשמע כמו בלגן אחד גדול, אבל הכל מתחבר ליצירה אחידה, נהדרת ומעל לכל – מקורית.