Category: האלבום הגרוע ביותר בעולם

בפרקים הקודמים: אמרי מחפש את האלבום הגרוע ביותר בעולם. אמרי לא בטוח למה. אמרי ממש מקווה שמישהו לפחות קורא את הדבר הזה.

אני מחבב את כריס קורנל. אני מחבב אותו כמו שאני מחבב קטעים ישנים של הקומדי סטור. הייתה תקופה בחיים שהמוזיקה שלו הייתה חשובה לי מאוד, או לפחות חשובה כמו השיר של חם ויפת, וגם אם הוא לא ממש שרד עבורי את מבחן הזמן הוא כן עזר לי לשרוד את החטיבה. Superunknown של סאונדגרדן הוא עדיין אלבום שאני יכול להשמיע לעצמי בראש מתחילתו ועד סופו גם אם תעירו אותי בשלוש בלילה (אל תעירו אותי בשלוש בלילה), Temple Of The Dog היה הבטמן נגד סופרמן שלי (בקטע של מפגש ענקים, פחות בקטע של פשעי מלחמה קולנועיים), וגם באלבום הסולו הראשון של קורנל עוד הייתי מעריצה צמודה. בהמשך דרכינו נפרדו – אני הלכתי להתבודד עם הטינדרסטיקס, הוא הלך לעשות מעריצות של אודיוסלייב אבל הי, תמיד יהיה לנו את המבזק של ז'ק.

להמשיך לקרוא האלבום הגרוע ביותר בעולם: טונה ומייפל

בפרקים הקודמים: אמרי החליט לסבול בשביל כולכם ולמצוא את האלבום הגרוע ביותר בעולם. הוא קצת כמו ישו כשחושבים על זה.

האמת שכבר התחלתי לכתוב לכם על תועבה אחרת לחלוטין והכל התקדם באופן מענה כצפוי כשפתאום קפצה לי לראש שאלה נוראית – פריס הילטון לא הוציאה אלבום פעם?

כן. התשובה היא כן ועכשיו אני צריך לחיות איתה.

למי שבחר לשכוח, פריס הילטון היא סלבית במקצועה שכיכבה בתחילת שנות האלפיים עם חברתה ניקול ריצ'י בתכנית ריאליטי שתיעדה את כל הדרכים שבהן הן יכולות להיות בנות האנוש האיומות ביותר בעולם ולהרוס למגוון רחב של אנשים פחות עשירים ולבנים מהן את השבוע. זה היה להיט. היא גם הופיעה במספר סרטים וקלטת מין אחת, באופן כללי סימלה באותה תקופה את תחתית החבית של תרבות הפופ והשיקה אלף כתבות מקוריות על "לאן הדרדרנו". אלה כמובן היו ימים תמימים יותר שבהם עוד לא ידענו שהילטון היא רק הקדמה לקראת שלב הבוס נגד מפלצת הקרדשיאן מרובת הראשים. עוד דבר שהאנשים שתפעלו את הילטון שכנעו אותה שהיא יכולה לעשות זה לשיר שירים, וכך ב- 2006 (הי, חגיגות העשור!) הזדחל לאוויר העולם אלבום הבכורה שלה, Paris, שאותו אני מתכוון לסבול היום. להמשיך לקרוא האלבום הגרוע ביותר בעולם: ילדת הבת מצווש

בפרקים הקודמים: אמרי קיבל על עצמו את שליחות הגורל למצוא את האלבום הגרוע ביותר בעולם. כחצי שעה מאוחר יותר אמרי התחרט על הרעיון האידיוטי הזה אבל זה כבר היה מאוחר מדי.

הפעם החלטתי לנסות לשרוד אלבום שמסמל עבורי את התקופה הנוראה ביותר שראתה המוזיקה הפופולרית בימי חיי – הנו מטאל. אני לא חשוב שיש תחושה נוראה יותר עבור חובב מוזיקה שחש עצמו אלטרנטיבי (בימים האחרונים שהמילה הזאת עוד היתה בשימוש סדיר)  מאשר כשחצי עולם מחליט שגם הוא רוצה לשחק ב"אלטרנטיבי" אבל עושה זאת דרך מוטציות גרוטסקיות על צלילים שאתה מחבב. המוטציה שלנו להיום היא אלבומם של לימפ ביזקיט, Chocolate Starfish and the Hot Dog Flavored Water.

אני חייב להתעכב רגע על השם המתועב הזה, כי אני שמעתי היום אלבום ששמו מתחיל בדימוי קורע מצחוק בעיני עצמו לחור תחת.  כן. ביררתי בשבילכם גם את עניין מי הנקניקיות ומסתבר שזו בדיחה פנימית מופלאה של העוגיות הצולעות, שנתקלו פעם ראשונה בחיים במים בטעמים וחשבו איזה קטעים אם היו גם מים בכל מיני טעמים מצחיקולים כמו נקניקיות, חחחח בואו נכניס את זה לשם האלבום כי אין משמעות לכלום והקיום הוא סבל חחחח. בקיצור ח'5 הכי שולטת בשכבה ואתם מוזמנים להעביר את שארית חייכם עם פיסת הטריוויה הזאת בראש.

להמשיך לקרוא האלבום הגרוע ביותר בעולם : התינוק הזועם