הורדה : The Weeknd – Echoes Of Silence

The Weeknd הבטיחו שלושה מיקסטייפים ב-2011, והנה הם מקיימים את ההבטחה ממש עם הבאזר.
המיקסטייפ השלישי בטרילוגיה, Echoes Of Silence (אין סיכוי שאין לפחות עוד עשרה אלבומים/טרקים עם השם המטופש הזה), עלה לאתר של הספשבוע לפני כמה שעות.

אם העובדה ש-House Of Balloons הראשון הוא אחד מהאלבומים הטובים של השנה היא לא סיבה מספיק טובה להקשיב לזה, תדעו גם ש-Clams Casino הפיק את אחד השירים (והוא יושב בול) והאלבום נפתח בקאבר ל-Dirty Diana של מייקל ג'קסון (שיושב אפילו יותר בול). אז אל תתנו לשמש שבחוץ לבלבל אתכם ותחזרו עוד פעם אחת השנה אל הסליז המרצד של The Weeknd.

אה, וחג שמח ביצ'ז.

הורדה: The Weeknd – Thursday

אחת מהתופעות המוסיקליות המרתקות של השנה שנתיים האחרונות היתה טשטוש גבולות המותר והאסור במסגרת שיר R&B.
אמנים כמו The Dream, How To Dress Well, פרנק אושן ובמידה מסויימת גם ג'יימס בלייק ובון איבר, עזרו להגדיר מחדש את הטווח הרגשי של הז'אנר הכל כך מסוגר הזה ועזרו לקחת אותו למקומות חדשים ואפלים יותר. הבסיס הוא עדיין גרוב אלקטרוני לא עמוס עם קול חלקלק במרכז, אבל האמנים האלה עוזרים להזכיר שהפורמט לא חייב להפוך לקיטש מרדים. היצירה המרכזית (וגם המוצלחת ביותר) בתופעת "ילדי אינדי מגלים את הR&B" הייתה המיקסטייפ הקודם של The Weeknd, אוסף אפל ומסומם בשם House Of Balloons. אם עוד לא שמעתם אותו, אתם צריכים לשמוע אותו. אתם צריכים לשמוע אותו באמצע הלילה.

המיקסטייפ השני מתוך השלושה ש-The Weeknd (הספשבוע?) מתכוונים להוציא במהלך 2011 עלה לרשת אתמול. קוראים לו Thursday והוא מוכיח בשעות אלה ממש ש- House Of Balloons לא היה קסם חד פעמי. אפשר לנסות להוריד באתר שלהם, אבל רוב הסיכויים שהוא מפוצץ אז הנה עוד לינק. שיהיה בוקר טוב. או לילה מטריד.

אלבום להורדה : Nick Diamonds – I Am an Attic

bedroom-pop הוא פרצה שקוראת לחובבן. תקשיבו מספיק זמן לסגנון שאנרגיות נמוכות והפקה רזה הם חלק מהאתוס שלו ותתחילו לאבד את היכולת להבחין בין יהלומים לא מלוטשים לחצץ. ככה זה עם רוב הסגנונות הדמוקרטיים האלה שבהם "כל אחד יכול" (לכולם יש חדר שינה, כולם מכירים שלושה אקורדים) – הזבל מצטבר.

אפילו ניק דיימונדס (שם הבמה של ניק ת'ורבורן – סולן Islands, לשעבר ב- Unicorns, קצת Mr. Heavenly מהצד, איש מוכשר באופן כללי) בעצמו לא היה ממש בטוח עד כמה מוצלח האלבום הזה וביקש מראש מהמעריצים להנמיך ציפיות.
יש בזה משהו במקרה שמישהו ציפה לIslands חדש, אבל אם נפטרים מהציפיות (שזה הרבה יותר מוצלח מלהנמיך אותן) נשארים עם אלבום פופ קטן, עצוב ויפה שנוגע במדויק ברגע המפכח הזה שבו אתה מבין שמתישהו הפסקת להיות צעיר ומגניב.

האלבום ניתן להורדה חופשית לזמן מוגבל, קחו את הגלולה המרה הזאת מהר, לפני שייגמר.

http://bandcamp.com/EmbeddedPlayer/v=2/album=3638398352/size=venti/bgcol=FFFFFF/linkcol=963132/

אה, ואיפה הייתי?
מה זאת אומרת איפה הייתי? איפה אתם הייתם? הי תראו! ציפור! 

אלבום להורדה : Body Language – Social Studies EP

ברוכים הבאים למסיבה החלקלקה בעיר. Body Langauge הם רביעייה ברוקלינאית (כמובן) שאוהבים את הסינת' פופ שלהם Fאנקי במיוחד. זה השלב שבו אני אמור לספר לכם איך שאולי זה לא מקורי אבל זה עדיין טוב, וזה באמת מה שהייתי אומר על סמך שני השירים הראשונים ב-EP הזה (השני שלהם) אבל אז הגעתי לשיר הנושא, Social Studies, ועפתי לקרשים. Body Language הם משהו מיוחד מאוד.

הצליל אולי מסונתז ברובו אבל הכתיבה שלהם מדויקת וחמימה, והדרך שבה הלהקה בונה את השכבות של השירים שומרת על אווירה מאוד גמישה וטבעית. בקיצור, הם מדלגים בקלילות מעל רוב המחלות השכיחות יותר של הז'אנר.

אם בא לכם לקבל ארבעה שירים רקידים ומתוקים בחינם, אתם מוזמנים לקפוץ לבנדקמפ שלהם או להקשיב ולהוריד כאן בתחתית. יום חמישי שמח וכאלה.

http://bandcamp.com/EmbeddedPlayer/v=2/album=741996899/size=venti/bgcol=FFFFFF/linkcol=98332f/

אלבום להורדה : Conrad Plymouth

Conrad Plymouth הם הרכב אמריקאי די טרי שהוציא עד היום רק EP יחיד לפני כמה חודשים. זה הכל בינתיים – EP יחיד, ארבעה שירים. אבל הם ארבעה שירים טובים מספיק בשביל שאיזה בלוגר ישראלי ינסה לשכנע אנשים לשמוע אותם.

אין כאן שום דבר מיוחד על פני השטח – גיטרות אקוסטיות, פסנתר, סולן עם קול מוצלח וצליל מאוד חם ועוטף. סגנון שמזכיר בעיקר את אחד מהגלגולים הקודמים של ווילקו. לא ממש מדובר באיזה הרכב מהפכני, אבל כשכל זה מגבה שירים מוצלחים באמת, לא ממש צריך יותר מזה.

בקיצור אם גם עליכם עובר שבוע קצת מבאס, ה-EP של Conrad Plymouth הוא 18 דקות של נחמה צרופה שאפשר להוריד בחינם בבנדקמפ שלהם, או סתם להקשיב למטה.

אלבום להורדה : The Leadership – Frontiers

The Leadership משתדלים לא להביט במצלמה.

ואם כבר מדברים על רוק בארים אמריקאי (דיברנו על רוק בארים אמריקאי נכון?), תכירו את The Leadership.
אם נשחק רגע במשחק הרפרנסים הם נשמעים קצת כמו הצד הרוקי יותר של ריאן אדמס והקרדינלז וזה לא דבר רע בכלל.
האלבום שלהם Frontiers הוא חצי שעה כיפית של שירי גראז' רוק אנרגטיים לפי הספר. אין כאן שום דבר מקורי במיוחד ולגמרי לא אכפת לי.
כדאי להוריד את האלבום בבנדקמפ שלהם כדי להיזכר בפעם האלף שלא חייבים להמציא שום דבר חדש בשביל לעשות רוקנרול.