היום יום הולדת : Jorge Ben – Africa Brasil

אם כותבי מוזיקה היו יכולים הם היו פשוט כותבים סדרה אינסופית של תכנים תחת קטגוריית "הנה עוד אלבום שאני אוהב". אבל אנחנו חיים בחברה מתוקנת ולכן צריך להמשיך לחפש תירוצים טובים לחפור לכם על כל האובססיות שצברנו לאורך השנים. תירוץ נוח במיוחד כזה הוא יום הולדת עגול. הי תראו! אין לי משהו אחר לכתוב ואלבום שאני אוהב יצא בדיוק לפני שני עשורים, או אולי שלושה, או גם משהו עם חמש זה די בסדר, אז הנה הזדמנות למסגר אותו כקלאסיקה! ככל הנראה דברים כאלה יקרו גם כאן מדי פעם (בפסקה הבאה לדוגמה), אבל אני מבטיח להשתדל לא לבזבז את זמנכם על אלבומים ששאר האינטרנט כבר הספיק לזרוק עליהם את כל מלאי הקונפטי. אין לי מה לתרום לתחרות הסופרלטיבים על כמה שכולנו אוהבים את The Queen Is Dead.

 אז הנה אלבום מופת שחוגג 40 החודש (האמת שיש מקורות סותרים בנוגע לחודש המדויק אבל בואו נזרום) ועוד לא ממש זכה לחגיגות בהתאם – Africa Brasil של ז'ורז'ה בן. ז'ורז'ה בן, שמאז שנות השמונים כבר קורא לעצמו ז'ורז'ה בנז'ור ושאני ממש שוקל לעבור לקרוא לו חורחה רק עבור נוחות ההקלדה, הוא ענק מוזיקלי ופחות או יותר הסנדק של תנועת הטרופיקליה בברזיל. עוד זום אאוט אחד כדי לעשות סדר – הטרופיקליה היא תנועה אמנותית ברזילאית שהחלה בסוף שנות ה-60 והתרכזה בשילוב של כמה שיותר השפעות רחוקות לתוך אותה קלחת. מבחינה מוזיקלית מדובר בערבוב מופלא של סמבה, בוסה נובה, רוק, פ'אנק ופסיכדליה עם תכני מחאה פוליטיים וחברתיים. אנשי המפתח המוכרים ביותר הם כנראה ז'ילברטו ז'יל, קאטנו ולוסו והלהקה Os Mutantes. כולם מציינים את ז'ורז'ה בן והיצירה שלו בשנות ה-60 המוקדמות כהשראה מרכזית לעתיד לבוא.

הלהיט הגלובלי המוכר ביותר של בן עד היום הוא עדיין הלהיט המוקדם Mas Que Nada, וגם זה ככל הנראה מוכר יותר בגרסה של סרג'יו מנדז במקרה הטוב, או של הבלק אייד פיז במקרה של הו אלוהים שמישהו יירה בי. האמת היא שלא מדובר אפילו בצופר הערפל שמזהיר מקצה הקרחון (יש כאלה? אמנע מדימויים ימיים בעתיד).  לאיש יש דיסקוגרפיה עצומה והפסגות שלה הן אוויר גבהים שלא חווים לעיתים קרובות. Africa Brasil הוא כנראה עדיין נקודת הכניסה המושלמת ליצירה שלו וגם אחד מהאלבומים הברזילאים הטובים ביותר אי פעם. אני גם לא בטוח שהמילה "ברזילאים" נחוצה שם.

האלבום הזה יצא ב-1976, כמה שנים אחרי שהטרופיקליה פירקה והרכיבה מחדש את המוזיקה הפופולרית בברזיל ומהווה את הגרסה השלמה ביותר לסינתזה שבן שקד עליה כמעט עשור – ערבוב של פ'אנק, אפרוביט, סמבה, בוסה נובה ורוק שלא רק נשמע טבעי לחלוטין אלא גם כמו שלם שגדול בהרבה מסך חלקיו. התוצאה היא מסיבת ריקודים סוערת מלאה בגופים מיוזעים ורגליים מדממות שמספקת הפוגות מדויקות בכל פעם שהיא מאיימת לעלות על גדותיה. בן עצמו הזכיר את סליי סטון וג'יימס בראון בין ההשראות לאלבום הזה, אבל המוזיקה שלו הרבה פחות הדוקה משל הראשון והרבה יותר קרובה לאדמה מזו של השני. הוא עובר במומחיות בין פ'אנק רוק מלוכלך לבוסה נובה חלומית, הוא מלטף, צועק, גועש, מאבד עצמו לדעת לרגעים. האלבום הזה מתפוצץ מתשוקה, ולא רק כי כל דבר דרום אמריקאי נשמע מלא תשוקה לאוזניים זרות.

כבר מהקלאסיקה הפותחת, Ponta De Lanca Africano, ברור שהגעת לחוף חדש. המנון חלוצי הכדורגל הזה פ'אנקי בטירוף אבל גם יש בו משהו מלוכלך וגולמי. בגזרת הלהיטים יש כאן גם את הגרסה האולטימטיבית ל- Taj Mahal שמפורסם בתור השיר שממנו רוד סטוארט העתיק את המלודיה של "Do Ya Think I'm Sexy?" (בן תבע את סטוארט שהודה מיד שכנראה הרים את הלחן באופן בלתי מודע והסכים לדרישה של בן לתרום אחוזים מרווחי השיר ליוניצ"ף, אם במקרה חסרות לכם סיבות לחשוב שז'ורז'ה בן הוא גבר שבגברים). האמת שגם הקטעים הפחות מפורסמים כאן (ברמה הבינלאומית לפחות) קליטים וסוחפים באותה מידה. אפס נפילות.

 טווח הנושאים של האלבום רחב וכבד ראש. יש כאן דמויות מפתח מימי העבדות השחורה בברזיל, היסטוריה הודית, מיתולוגיה מצרית, שיר מרגש מאין כמוהו לשלושת ילדיו, שרטוטי דמויות מדויקים ומלא כדורגל. בשיר הנושא הסוגר, אולי הטוב באלבום, בן מספר את סיפורו של זומבי (Zumbi) מנהיג אגדי של מרד העבדים בברזיל במאה ה-17 וגיבור עם. בן נוטש את השירה למשך רוב השיר ופשוט זועק שורות כמו "והנה שוק בשר של בני אנוש, מכירה פומבית של אפריקאים, על הבמה נסיכה למכירה, קשורה לעגלות ובקושי חיה". הגרון של בן ניחר מכאב והגרוב מושלם ואתה לא יודע אם לרקוד או לבכות. כנראה שניהם.

הפרש השנים העגול שמשמש כהצדקה לכתיבה על האלבום המכונן הזה ועל העולם העשיר כל כך שהוא יכול לפתוח עבור כל מי שסקרן הוא תירוץ מיותר. על Africa Brasil הייתי צריך לכתוב מזמן, כי זה מה שעושים עם יצירות שטלטלו אותך – מנסים לתת אותן במתנה לכל מי שמוכן לשמוע. במקרה של האלבום הזה לא צריך להתאמץ כל כך. אם החלטתם ללחוץ פליי הדקה הראשונה אמורה להספיק. Africa Brasil הוא אולי האלבום האהיב ביותר שאני מכיר ויש לו יום הולדת. תנו אותו לעצמכם במתנה.

תגובה אחת בנושא “היום יום הולדת : Jorge Ben – Africa Brasil”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s