חמישייה : זמרים מעפנים



[פורסם ב-1 באפריל.  צחוקים איתי.]

אני חולה על מוזיקה ישראלית. חולה חולה חולה. אין… אוהב הכל, באמת, מרוק כבד כמו סינרגיה ועד לטיני כמו רוני דלומי. אבל כמו שבחבילת מנטוס תמיד יש את הכתומים שחייבים להעיף כדי להישאר עם הורוד, גם במוזיקה ישראלית יש כל מיני זמרים שאני לא מבין איך הם עוד קיימים בכלל, והם פשוט הורסים הכל.

אז הנה חמישה מהגרועים ממש.

אהוד בנאי
מה הקטע? מישהו יכול להסביר לי? איך עשו כזה ביג דיל מאיזה זמר שלא יודע לשיר ונראה כמו נהג מונית.
חלק מהשירים איכשהו בסדר, אבל אז פתאום הוא מתחיל לשיר לך על "הילד בן 30 יש לו חום גבוה" -שזה שיר על איזה אחד שנופל על ההורים שלו ומתנחל להם על הספה. תמצא עבודה כבר. על כזה נטל כותבים שיר? אין מספיק גיבורים בישראל? או "ערבב את הטיח אחמד", שזה שיר לגמרי שמאלני כי אחמד לא מת בסוף. בקיצור, סתם עוד זמר משתמט.

יהודית רביץ
יהודית רביץ נראית בהתחלה סבבה. מתולתלת כזאת, מזכירה קצת את רוני דלומי. אבל אז אתה שומע את השירים וכולם מבאסים לגמרי. מה זה אדון כמעט וגברת סתם? למה הכל רע לתפארת? מה אם קצת אהבה, קצת "מתגעגעת אליך בוא אלי"?
איך היא רוצה למצוא ככה בעל?

עמיר לב
הנה עוד אחד שקורא לעצמו זמר אפילו שהוא נשמע כאילו הוא גרגר אספלט לפני שהוא פתח את הפה. אם בקושי יש לך מספיק אנרגיה לנהום שלוש מילים, אל תתחיל לשיר.
חוץ מזה כל השירים נשמעים אותו דבר, וגם שמעתי שיר אחד שלו עם אביתר בנאי (שדווקא סבבה עכשיו שהוא מצא את אלוקים) על כנר טורקי ואני לגמרי בחרם עכשיו על טורקיה, אז זהו.

שלומי שבן
נגיד שהוא מנגן פסנתר סבבה, אבל לא חייבים… להגזים. אתם לא רואים את דניאל סלומון מנגן ככה, נכון? קוראים לזה צניעות אנשים.

רמי פורטיס
והנה שיא השיאים. כן, אנשים שצריכים אישפוז זה לפעמים מצחיק, אבל רק בגלל שאתה יכול להיות כוכב ביו טיוב לא אומר שאתה צריך להוציא אלבום. זה לא שאני לא אוהב מוזיקאים לא צפויים. נגיד עיפרון שחור מתחת לעיניים או משהו זה בסדר, אבל שהשירים יהיו נורמלים. ואיך הוא יכול לשיר "אגם ענקית" ואף אחד לא אומר כלום? פתאום יהורם גאון שותק?
בושה.

* קריאה מומלצת – פוסט התגובה האדיר של ריקוד המכונה.

8 תגובות על ״חמישייה : זמרים מעפנים״

  1. אתה לא מתבייש להגיד על זמרים אדירים כמו יהודית רביץ ואהוד בנאי שהם מעפנים?! איך אתה משמיץ אותם! איזו גסות! בן אדם, גם אני לא המעריץ הכי גדול של יהודית רביץ אבל אני מכבד אותה, קצת כבוד.

    *אגב, כששלומי שבן מנגן שירים מדהימים בפסנתר, זה לא כי הוא משוויץ אלא כי יש לו את היכולות (המרשימות) לשחק עם הפסנתר, ואם הקשבת ל"מגדל הפזמון" הפסנתר הוא חלק משמעותי בסיפור שהשיר מספר. דניאל סלומון לעומת זאת הוא לא נגן ברמה של שלומי שבן. זה לא רע, זה פשוט סגנון שונה – הפסנתר של דניאל סלומון מלווה אותו, ואילו שלומי שבן והפסנתר שלו עושים דואט.

    אהבתי

  2. עידו,
    או שאני לא הבנתי את הכתבה, או שאתה לא הבנת..

    ואמרי, פעם ראשונה שאני מגיב כאן, אחלה בלוג יש לך כאן

    אהבתי

  3. אחד באפריללללללללללללל!!!

    "איך היא רוצה למצוא ככה בעל…"

    "…הוא דווקא בסדר עכשיו כשהוא מצא את אלוקים…"

    ענק.

    אהבתי

  4. אני מאוד אוהבת מוסיקה ישראלית. יש בארצנו הקטנטונת מטעמים מכל המינים והסוגים וזה מה שכיף ומיוחד. כל אחד מוצא את עצמו במוסיקה כזאת או אחרת. המגוון הגדול של זמרים,להקות,זמרות וכו' מופלא בהתחשב במדינה כל כך קטנה ושוק כל כך קטן, אך בו יש מקום לכולם.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s